כנס האינטרנט 2009 – החיים בNET סביב השעון

כנס איגוד האינטרנט לשנת 2009 כבר התחיל בהרצאה מפוצצת אדם אז וויתרתי ויצאתי למקום של המעשנים להריח קצת את מה שפעם צרכתי על בסיס יומי, 24 שעות ביממה. כמה מגעיל, ככה הנפש מתפנקת. אוטוטו יתחילו מה שנקרא “המושבים המקבילים” שזה אומר שאם יש 2 הרצאות או פאנלים שבן אדם שרוצה לשמוע, הוא צריך לעבוד על פיצול פיזיות רציני, אחרת לא ממש אפשר לטעום מכל העולמות (“המקבילים”).
אני כבר די סגרתי עם עצמי לאן ללכת ועדיין הייתי רוצה קצת פיצול…

מה צפוי לנו או יותר נכון מה באמת מעניין אותנו?
11-12:30 צרכנות אונליין ו/או משחקים כתרבות ושחקנים כקהל צריכה
13:30-15:00 איך בנות חברת אינטרנט מצליחה? עם גיגי היקר מ-888. יאמממ!
15:10 – 16:40 מודלים עסקיים באינטרנט ו/או אינטרנט מובייל
16:50 – 18:00 מושב מליאה בנושא האינטרנט של המחר
18:00-19:30 קוקוטייל חגיגי עם להקת LIVE

דיווח מאולם 1, צרכנות אונליין
משתתפי הפאנל:
פרופ’ שיזף רפאלי – ראש ביה”ס לניהול וראש המרכז לחקר חברת המידע (אוניב’ חיפה)
אמיר רסקין – יועץ ראשי בBI-PRO LTD
http://bi-pro.biz/home.htm
סער וילף – מייסד Fraud Science

צרכנות מקוונת / שיזף
תוצאות סקר שהסתיים מלפני שבוע שמטרתו למפות את סטטוס הצרכנות המקוונת בישראל נכון להיום.
מה החשיבות בתמונה עדכנית של צרכנות ישראלית מקוונת?
צרכנות מקוונת מעניינת את הצרכן, את הסוחר, את הממשלה וגורמים מחוץ לארץ ובכל זאת היא לא המריאה מאז שהחלה, אף שהיא גם לא כשלון. צרכנות מקוונת היא חידוש שיש לעקוב אחרי האימוץ שלו ולבחון אותו.
עקומת גרטנר – צרכנות אונליין נמצאת בקצה הימני של העקומה. השאלה היא האם אכן תחום הצרכנות המקוונת הבשיל לגמרי או שיש עדיין הרבה עבודה בהצגת הנושא, הטמעתו בציבור וכו’?
ספרי חובה מומלצים בנושא של צרכנות מקוונת:
קווין קלי – ספר בשם new rules for the new economy
כריס אנדרסן – שטבע את המושג “הזנב הארוך” – הוציא לא מזמן ספר בשם FREE – אדם הולך לקראת מודל עסקי של חינמיות…
צרכנות אישית קמעונאית – 4 מודלים עסקיים:
B2B, C2C, B2C,
ההחלטה של כל אדם לפנות לאתר X כדי לרכוש אונליין זו רק המעטפת החיצונית וקשור לאמון של האדם באתר…

הסקר לא כלל הימורים (למרות שזו קנייה ברשת), פעילות חברתית או פוליטית ברשת. כם עוסק בחיפוש מידע ורכישות ברשת.
למעלה מ-3 מיליון אדם השתמשו באינטרנט, יותר גברים, יותר צעירים (בני 14-17 האחוז עומד על 76.1%).
פער דיגיטלי:
אוכלוסיה ערבית – שיעורי שימוש נמוכים יחסית לחברה היהודית. 43% לעומת 64%.
עולים – אחוז גדול יותר, 68%.
שיעור אוכלוסיית החרדים – הנמוכה ביותר, 16.7%.

70% משתמשים, 60% השתמשו אתמול.
נשים – 53,8%.
פערים בין המינים נשמרים לאורך כל קבוצות הגיל.
35-44 – שיעור יורד, בשל עיסוק בילדים, בנשים ובגברים כאחד.
בנות 65 ומעלה – הכי פחות שימוש. 🙂
זה חשוב בהקשר של השימוש באינטרנט כהרחבה של יכולותינו כאדם, פיצוי על יכולות ביולוגיות.

קשר חזק בין השכלה ושימוש באינטרנט – השכלה כשער לאינטרנט או כילשוב בין 2 דברים אחרים.
אינטרנט ומשפחה – שימוש גבוה בקרב רווקים, אך לא בקרב אלמנים.
אינטרנט ודת – חילוני > מסורתי > דתי > חרדי ודתי מאוד

שימושים נפוצים: דוא”ל, חיפוש מידע, חדשות.
(יותר מהמקובל בעולם).

תדירות שימוש – יותר מ50% פעם ביום או יותר. למעלה מ-88% גולשים בעברית. 75% באתרי השוואת מחירים.
לצורך היכרויות, פורומים, שיחות קוליות, רדיו או TV, הורדת קבצים ותוכנות… (שימושים מהפחות לגבוה)

ההתנהגות הצרכנית מתרחשת ממיקום גיאוגרפי ספציפי – הרוב מהבית, פחות משליש מהעבודה או ממקום הלימודים.
ערבים – פחות מהבית, יותר מהלימודים.
לפחות רבע מהאנשים עושים זאת ע”י הסלולרי, 92% מחשב נייח.

מה קונים ברשת?
מצלמה, האזנה למוסיקה, מחשב, ספרים, ביגוד, משחק…
אוכלוסיית הרוכשים של המוצרים השונים מתפלגת לפי גיל – צעירים – אלקטרוניקה בידורית, מבוגרים – ספרים, גילאי ביניים – לחסוך זמן בתור (הזמנת כרטיס להופעה, קניות, מלון).

קבלת המוצר דרך הדואר, 40%, הובלה עצמית 15%, שליח פרטי 27%, פקס / דוא”ל / ברשת 6%.
כבר 6% מהצרכנות היא צרכנות של מוצרים דיגיטליים שניתן להעביר בביטים.

נשאלו שאלות על תשלום מס רכישה, ידע על מדיניות החזרת מוצר.

תחושה לגבי המידע רשת – 75% מוצפים (עודף מידע), 27% מבולבלים, “הקלה” 75%, תזכול 26%, בטחון 64%.

מדוע בוחרים באתר ספציפי?
חשאיות פרטי כרטיס האשראי 27%, מחיר זול 15%, המלצות גולשים 10%, אחריות לאחזקה ושלירות 5.

3 אמות מידה להשוואה – מודל עסקי אחר, ציר זמן, השוואות בינלאומיות.

(דיווח מאולם 4 בנושא משחקים –
“משחקים הם לא דבר תמים ויכולים לכוון את השחקן. משחקי מחשב עלולים לגרום לנו לחשוב מחדש על מהותו הבסיסית של האדם. יש בכוחם לשנות דפוסי התנהגות ותפישה, למשחקי מחשב יש חלק בהתווית ההתנהגות של הדור הבא.”)

אמיר רסקין – צרכנות מידע בתוך ארגוניםכצפתח למגע קסום יותר עם הלקוח
פתח בבדיחה: אנשים הולכים כשהם מדברים בפלאפון? כמה אנשים יכולים לעמוד תוך כדי?
מכיר את רוב התעשייה אך כאן בכינוס לא מכיר אף אחד. איך זה יכול להיות? או שכולם סטראטאפיסטים או שיש פה גשר, משהו מחבר? לא סביר שאני לא מכיר אתכם. זה מתחבר עם משהו שאגיד בהמשך…
סרטון של MR BEAN ביוטיוב – סקסופון, ייקח כסף למנגן? פורט לכסף קטן…
דוגמה לצרכנות, כביכול. בין רוקד בניסיון לגייס כספים.
בין בקניון. נחנק מסקטור הפרפורמריה, מנסה מברשת שיניים (מה שאי אפשר לעשות באינטרנט).

האונליין בעייתי, משהו חסר. אי אפשר להעתיק את חויית הקנייה אופליין בחוויה הוירטואלית.
בעולם יש 10 ממדים, כולל זמן, בעוד באינטרנט…?
מרחב סוג מוצר, גודל קנייה וכו’ – מרחבים וירטואליים הנמצאים תחת “פוטנציאל המידע” – מה שלא קיים בחוויית האופליין.
מישהו ניסה לקנות סיר בגודל הרצוי באינטרנט?

כל המרחבים הללו קיימים בארגונים היום ומאפשרים ניהול עובדות ולא מיתולוגיות ארגוניות.
חוקי מידע – “התעלם מעקרונות כלכליים בסיסיים. טכנולוגיה משתנה. חוקי הכלכלה לא!” (הספר Information rules)
לכל ארגון כמה נכסים – הלקוח, מוצר, IP, עובדים…
נכס = פריט בעל ערך, שימושי.

למה לנהל מידע כמו נכס, Asset?
זריזות – שובר מחסומים ארגוניים, ניתוח גמישות, אדפטיביות לשוק
שמירת ערך – מניעת אובדן ושחיקת ידע, מאפשר טיפוס למדרגות גבוהות של ניתוח וניהול
פרודוקיטיביות עולה ברחבי הארגון
שקיפות המעודדת שכלול פנימי בארגון

נכס המידע = מכלול תובנות על התנהגות הלקוח ותחזיות.

מידע וצרכנות אונליין –
אתר אקטיבי
שירות עצמי
יישור ערוצי מכירה כך שידברו ב”קול אחד”
מכירת מידע לצרכן

Liveperson – פתרון צ’אט בתוך אתרי ווב, קידום מכירות באמעות שיחת אונליין עם נציג.
מה הם מוכרים? ידע. knowledge. לא מרימים אותם לכל לקוח פוטנציאל, רק לכאלו שיש סיכוי לשכנע אותו לצרוך, שכן הם יקרים מאוד.

טוב. נגמר. מישהו יכול להסביר לי על מה מר רסקין דיבר???
אחת ההרצאות המפוזרות, לצערי, או שאני ממש לא מרוכזת. ‘צטערת.

סער וילף על הונאה אונליין
החברה שלהם – Fraud Science – נמכרה לאיביי לפני כשנה.
כמה שאלות לקהל:
כמה רכשו אונליין?
כמה מוכרים כרגע אונליין?
כמה מהם פתחו את פירוט האשראי וגילו חיובים של רכישות באינטרנט ונאלצו לבטל את הכרטיס? בארה”ב 7%
כמה רצו לרכוש אונליין, ראו את המוצר הרצוי אך לא רכשו (שיקול של אבטחה, סוחר דרש דברים מסובכים – 40%)?
רצו לרכוש והסוחר לא קיבל זאת (רכישה מחו”ל לארץ למשל)?
פתיחת חשבונות אשראי וכו’ על שמו בידי מישהו אחר?
קבלו אימייל שניסה להוציא מידע פיננסי?
קבלו הצעה להלבנת כסף תמורת עמלה אטרקטיבית?

wherever money moves online – שם יש הונאה, ניסיונות הונאה.
לגנב יתרונות רבים באונליין – אנונימיות גבוהה (ממקום אחר בכדור הארץ), מספר גדול שלקורבנות פוטנציאליים, חוקי מדינות שונות שמקשים על תפיסה וכו’.

payment fraud -ניסיון הונאה נפוץ.
שימוש בכרטיסי אשראי של מישהו אחר. מי שמשלם על זה – המוכר, לא הקונה ולא חברת האשראי.
במקרי הונאה אופליין הבנק, מנפיק האשראי, הוא זה שמשלם את המחיר.
שימוש באמצעי תשלום כמו פייפל.
הונאה בתשלומים דרך חשבון בנק.
money orders.

כמה מפסידים?
סוחרים מפסידים 4 מיליון דולר בסחורה ובמזומן בשנה.
(לוקח בערך חודש-חודשים עד שההונאה נחשפת והסחורה כבר לא אצל הסוחר).
4 מילון דולר מושקע במניעות הונאה.
מחיר נוסף – חשש של סוחרים וצרכנים.

איך “שואבים” את פרטי המידע שלנו?
דליפת מידע – סוחר שומר אצלו את פרטי האשראי, האקר פורץ למאגר.
בקשת פרטי אשראי / חשבון דרך האימייל.
וירוסים טרויאניים על המחשב.

איך מוציאים את הכסף החוצה?
הגנב רוצה מזומן. איך הוא הופך את המסחר למזומן?
משתמש באשראי של מישהו אחר ומוכר את המוצר שהוא קנה / תוך כדי גניבה מהסוחר מוכרים את המוצר אונליין בחנות וירטואלית או איביי / תקיפות על מערכות תשלום (הפקדה באתר הימורים באשראי שלא שלי, ניתן למשוך בקלות יחסית) / תשלום לסוחר, באמצעות money order, על סכום גבוה יותר, שולחים מייל ומבקשים החזר / affiliate fraud (קנייה פיקטיבית על ידי כרטיסי אשראי גנובים והשגת עמלת אפיליאט).

הגנב הטיפוסי – גבר צעיר, 15-16 אפילו, ממדינות מתפתחות עם תשתית אינטרנט יחסית מפותחת. מחוברים לאינטרנט, שיתוף מידע גבוה, לא מרקע קרימינלי סטנדרטי ( ההזמנות נקרתה בדרכם, הפשע נקי, טכנולוגי והקורבן רחוק ממך, אף במדינה אחרת).

גניבת זהות idetity theft
פופולארי בארה”ב.
אדם פותח חשבונות חדשים באמצעות פרטים מזהים של אדם אחר.
הפעילות היא שילוב של אופליין ואונליין (השכרת רכב וכו’) ולא לגמרי אונליין.
מחלקות השיווק והכספים בארה”ב מפתוחות יותר מהסקריוריטי – 10$ ביליון דולר הפסדים.

הונאה בפרסום
אתר X מפרסם באתר Y ומשלם על כך. אתר Y מייצר קליקים פיקטיביים, טראפיק יקטיבי. הונאה חדשה בעיקר עם עליית מודל ה-PPC של גוגל.

scams
מקרי תקיפה של אנשים ספציפיים.
חנויות פיקטיביות, ponzi תשואה מהפקדות של אחרים (פירמידה), dating scams (תמונות של אנשים אטרקטיביים, מפתים אחרים לארכוש להם כרטיס טיסה וכו’), stock pumping (מידע שקרי על מנייה מסויימת והפצת המידע).

איך מתגוננים?
קונה – בקרה על חיובים וביטול, להשתמש במוצרים המאפשרים הגנה (אשראי לעומת העברה בנקאת).
סוחר בינלאומי – שירותי הגנה המעריכים עסקאות טובות, העסקת צוות “בקרה” הבודק סקאות.
מפרסם – בקרה על גיאוטרגטינג, כמות קליקים פר דקה / שעה וכו’. לבקר טבעיות בתנועה.

זהו. הבטריה שלי נגמרת עוד חצי דקה בדיוק ומשום מה במרכז כנסים אין שקע פנוי אחד.
שנות האלפיים… 🙂