גוגל דודל מהחלל

מאת רוני קלבו
66 שנה לדיווחים על עב"מ באזור רוזוול, ניו מקסיקו – המקרה שהצית חרושת של תיאוריות קונספירציה מכאן עד פרויקט לון, לרבות סרטים וספרים – וגוגל החליטו לעשות לנו דודל בהתאם.

אישית אני חושבת שהגוגל דודל הוא אחת מההמצאות הגדולות של גוגל, גם מההיבט העיצובי אבל גם ובעיקר מההיבט החינוכי. העובדה שלכל דודל הסיפור שלו, אם זה מידע אודות אישיות חשובה או אירוע היסטורי, כאשר לכל דודל ההקשר הלוקאלי שלו (הגוגל דודל הישראלי ביום העצמאות, למשל, בהכרח יהיה שונה מזה האמריקני או הספרדי וכן הלאה), מוסיפה לתפיסה שלי את גוגל כחברה שלא מחפשת רק מקורות רווח נוספים. בטוחה שיהיו ציניקנים (או שמא ריאליסטים?!) שיגידו שלא רחוק היום שהגוגל דודל יכלול פרסומות אבל עד אז אני אמשיך ללחוץ על הגוגל דודל ואהנה מהמידע שהוא מספק לי.

אינטרנט אלחוטי לכל – Project Loon by Google

מאת רוני קלבו

יותר מ-50 שנה אחרי הטבעת המונח " הכפר הגלובלי" של מרשל מקלוהן גוגל שבים ומוכיחים שהם לגמרי חיים את הגלובליות ושלא רק שהם לא מפסיקים לחשוב – הם תמיד חושבים ובגדול.
הפעם מדובר על פרויקט אינטרנטי ברשתות בלונים / כדורים פורחים ענקיות שירחפו אי שם בחלל ויוכלו לספק אינטרנט לכל תושבי כדור הארץ באשר הם, בעיקר באזורי העולם הרחוקים ובין היתר בעיתות משבר, אז לא פעם רשתות האינטרנט נוטות לקרוס.
לפרויקט קוראים Project Loon ואפשר ללמוד עליו מהסרטון החביב הבא:

שלב הטסטינג של הפרויקט החל החודש (יוני 2013) בניו זילנד ע"י הפרחת 30 כדורים פורחים עם מטען אנרגיה סולארית ובהתאם לתוצאות שלו יעבור לשלב הבא.

תגידו שלום לרובוט החדשות של גוגל Googlebot News

מאת רוני קלבו

למי שבמקרה נקשר לרובוט החדשות הייעודי של גוגל, זה הזמן לאזור כוחות, לקחת נשימה עמוקה ולהיפרד ממנו לשלום. גוגל הודיעה כי מהיום רובוט החדשות שלהם יותא לגמלאות ולא יסרוק יותר אתרי חדשות ברשת.
רובט החיפוש המהולל של גוגל הוא שיחליף את מקומו.

חסימת תכנים חדשותיים מרובוט הסריקה של גוגל
בכל הנוגע לחסימת תכני חדשות מהרובוט הכללי של גוגל, הפתרון הלגיטימי הוא עודנו שימוש בקובץ robots.txt. כל שעליכם לעשות הוא להגדיר חסימת תוכן כזה או אחר תחת User-agent: Googlebot-News.
גוגל אישרה כי על אף השינויים והחלפת הרובוטים, היא עדיין תתייחס לשורה זו.

אפשרות נוספת היא שימוש בתגית המטא רובוט (meta robots tag) פר דף תוכן אותו רוצים לחסום.
לחסימה מלאה של התוכן, כולל הלינקים המופיעים באותו דף, יש להשתמש בשורה הבאה:

<META NAME="GOOGLEBOT" CONTENT="NOINDEX, NOFOLLOW">

ומה לגבי ניטור חסימת תכנים חדשותיים?
הבעיה בחיסול הפרדת הכוחות בין סריקת תוכן ברשת באופן כללי וסריקת חדשות באופן ספציפי נוגעת ליכולת הניטור של סריקה זו. על אף היכולת להמשיך ולמנוע חסימת סריקה של תכנים חדשותיים, גוגל לא תספק על כך מידע ב"כלי הניהול של גוגל למנהלי אתרים" (Google Webmaster Tools) באופן שיאפשר לבעלי אתרים לוודא כי הם לא חוסמים בטעות סריקה של תכנים חדשותיים שהם כן מעוניינים בסריקתם.

הצעד הזה של גוגל לא ממש ברור. מה שכן, עובדה זו מטה את המאזניים לטובת האפשרות של שימוש בתגיות מטא רובוטס לשם חסימת תכנים ספציפיים. הדבר כרוך ביותר מאמץ, בעיקר עבור אתרים מרובי תכנים, אך, נכון לעכשיו, עושה רושם כי זו האופציה הבטוחה ביותר.

פרסונליזציה בגוגל? זו השאלה

מאת רוני קלבו

על פי מחקר שנעשה ע"י מרטין פיוז ומתיו פולר (אוניברסיטת לונדון) ביחד עם פליקס סטאדלר (אוניברסיטת ציריך לאמנויות),
ובניגוד לדעה הרווחת ולציפיה כי תוצאות החיפוש הפרסונליות שגוגל מציע יהיו מדויקות יותר, נמצא כי
תוצאות החיפוש האישיות הן לא איכותיות במיוחד ומשקפות למעשה את התפיסה המרכזית של גוגל ואף גרוע מכך – משרתות יותר את האינטרסים של המפרסמים מאשר את אלו של המחפשים.

קצת על חיפוש אישי
גוגל החל להריץ את מה שנקרא "היסטורית חיפושים אישית" (search history) לפני כ-6 שנים, כאשר שנה אחר כך (ב-2006) יצא לעולם החיפוש הפרסונלי המבוסס על אותה היסטורית חיפושים. היציאה הרשמית של החיפוש האישי אל עולם החיפוש של גוגל התרחשה כחצי שנה אחר כך, כשהיא נשענת על התנהגותו של הגולש בגוגל – התוצאות עליהן הוא נוטה להקליק, האתרים שהוא שומר תחת המועדפים שלו בגוגל, כמו גם בדף הבית האישי שלו בגוגל (iGoogle), זמן השהייה של הגולש באתרים אליהם נכנס מגוגל (או יותר נכון – כמה זמן לקח לו לחזור למנוע החיפוש ולבצע חיפוש מחדש) וכדומה.

יש לציין כי החיפוש האישי לא הונהג באופן רחב אלא עד לפני כשנתיים (2009), אז גולשים החלו לקבל תוצאות חיפוש אישיות גם כשהם לא מחוברים לחשבונם בגוגל (ג'ימייל, אדוורדס, אנליטיקס ושאר השירותים החינמיים שגוגל מציע ולמעשה באמצעותם ממשיך לאסוף עוד ועוד מידע על התנהגות הגולשים).

המחקר העלה 3 השערות:
1. הפרסונליזציה אמורה להיות מעודנת ויחסית לא מורגשת.
נמצא כי תוצאות החיפוש בהתאצמה אישית דווקא עלו מהר, כשהן תופסות יותר מ-60% מהתוצאות בדף הראשון.
עם זאת, נראה כי הנבדקים אכן התקשו לזהות את התוצאות האלו.
2. מונחים ארוכי זנב יהיו שכיחים יותר ככל שהמידע על היסטורית החיפושים של הגולש ילך ויגדל.
השערה זו לא אוששה בעליל.
3.הפרסונליזציה משקפת אך ורק את חיפושי העבר של המשתמש והאינטרסים האונליינים שלו.
נמצא כי כל הנבדקים הפילוסופיים קבלו תוצאות אישיות עבור חיפושים מסוימים גם כשלא היה קשר בין היסטורית החיפוש ומונחי החיפוש. החוקרים הסיקו מכך כי גוגל יצר קבוצת פרופילים המבוססים לא רק על מונחי חיפוש, אלא גם על מידע דמוגרפי והעדפות חברתיות שונות. דבר זה, כאמור, מוביל דווקא לתוצאות דומות יותר (=פחות פרסונליזציה).

המחקר כמובן אינו מושלם, הן בהתבסס על הדינמיות של תוצאות החיפוש בגוגל (ע"ע השינויים האלוגריתמיים התדירים) והן בשל אופי הפרסונליזציה המקשה על הצבת קו התחלה אחיד לכל הנבדקים.

את סיכום המחקר המלא, אגב, ניתן למצוא כאן.

על פרסונליזציה וקידום אתרים
בהקשר של קידום אתרים במנועי חיפוש, צפו ועלו לא מעט דיונים בנושא. היו שמיהרו להספיד את תחום ה-SEO בטענה כי כבר לא ניתן יהיה להשפיע על תוצאות החיפוש, שהרי כל גולש יקבל דף תוצאות אחר בהתאם לעבר בחיפוש שלו. עם זאת, מאיך שאני רואה את זה, הפרסונליזציה רק היטיבה עם התחום של קידום אתרים ושיווק במנועי חיפוש בכלל – כיום לא מדובר כבר בקידום של מילות מפתח וצירופים ארוכי זנב שלהם. מקדם אתרים טוב חייב לבדוק את התנהגות המבקרים באתר אותו הוא מקדם (ע"ע להשקיע יותר זמן בניתוחים סטטיסטיים) ולדאוג לכך שאתר המטרה אכן יציא לגולש את מה שהוא ציפה למצוא בו. במילה אחת: רלוונטיות.

בדיוק כפי שמנועי החיפוש מבקשים לתת, כאמור באמצעות הפרסונליזציה, תוצאות ממוקדות יותר, כך בעלי האתרים חייבים לתת מידע ממוקד ומדויק יותר. כך, למשל, אם האתר שלך הוא חנות וירטואלית למשחקי מחשב, התוכן שלך צריך להתמקד בנושא זה ולא לגלוש לתכנים קרובים (משהו שנעשה בעבר, כאמור מתוך ניסיון להביא יותר תנועה לאתר) כמו משחקי אונליין או אפליקציות משחק לסלולאר. תוכן לא רלוונטי יכול להביא תנועה גדולה לאתר, אך חלק ניכר ממנה יהיה תנועה לא רלוונטית, מה שיעלה את אחוז הפרישה מהאתר ולמעשה יבהיר למנוע החיפוש כי האתר שלך לא באמת עונה על שאילתות החיפוש של הגולשים. כך, בפעם הבאה שגולש יקליד במנוע החיפוש "אפליקציות משחק לסלולאר" – מנוע החיפוש כבר לא יציג את האתר שלך בראש התוצאות.
מנגד, אם מישהו חיפש את משחק המחשב Battlefield 2 ובאתר שלך אכן ניתן למצוא את המשחק הזה, הרי שסביר להניח כי הגולש ישאר באתר שלך (ולא ישוב לבצע חיפוש נוסף בגוגל) ואף יחזור אליו לרכישה של משחקי מחשב אחרים. התנהגות גולש שכזו תבהיר למנוע החיפוש כי האתר שלך רלוונטי לשאילתות חיפוש הקשורות בעולם של משחקי מחשב.

לסיכומו של דבר,
גם אם המחקר הנ"ל אינו מושלם ומצביע למעשה רק על קצה הקרחון, אין ספק כי יש להמשיך ולחקור את הנושא. מההיבט השיווקי, הכרח הוא כי מקדמי האתרים ואנשי השיווק האונליינים באשר הם יתנו את הדעת על השפעת הפרסונליזציה וידאגו לאתרים כמה יותר ממוקדים יותר ובמלים אחרות – נאמנים יותר לגולש.
במידת מה אין זה אלא יישור קו עם ההצהרה הראשונית של גוגל – הכל סובב סביב מדד הרלוונטיות.

ספינקון ישראל 2011

מאת רוני קלבו

אתמול הספינקון בא לארץ בפעם השלישית בשנים האחרונות, אך לצערי הוא לא בא עם בשורה גדולה וההרגשה היתה כי מממני הכנס באו בעיקר כדי לדחוף את מרכולתם.
בהתחלה חשבתי שאולי זה בגלל שיש לי מספיק ידע בתחום (למרות שכאמור בענייני
SEO אף פעם אין דבר כזה – "מספיק ידע"), אלא שלצערי שמעתי טרוניות אפילו מאנשים פחות מומחים בתחום.

אז לפני שסוקרת את מעט הדברים שלקחתי אתי מהכנס,
2 טיפים למארגני הכנס (בארי שוורץ שיבורך):

1. אנשים משלמים כסף טוב כדי לספוג דברים חדשים. נראה לי שיהיה זה חכם, לכנס הבא (בירושלם הבנויה או בכל עיר אחרת בארץ), לברר מה אנשים רוצים לשמוע ואולי לתת יותר זמן לשאלות ופחות להרצאות שבתכל'ס די חוזרות על עצמן.

כל מה שצריך הוא לשלוח מייל לאלו שבאו השנה לכנס ולברר מה תרם להם ומה לא ומה היו רוצים לראות בכנס הבא.

2. אולי כדאי להגדיר את קהל היעד של הכנס ולעשות הפרדה בין אנשים שאין להם כל מושג בקידום אתרים / שיווק במנועי חיפוש לכאלו שיש להם קצת ויותר. כך ההרצאות יהיו מותאמות יותר לקהלים השונים וכולם יהיו מרוצים.

ונעבור לדברים שכן לקחתי אתי מהכנס.

על אנליטיקה, סטטיסטיקה והמרות

לצערי רוב ההרצאות שניתנו בנושא חזרו על עצמן. מה שכן היה ניתן להוציא מבליל מילות השיווק העצמי היה:

1. זיהוי בעיות מעקב – לפני שמתחילים לנתח את הנתונים הסטטיסטיים של האתר, חשוב לבדוק שאין בעיית מעקב. זה משהו שנתקלתי בו לא מעט לאחרונה עם לקוחות שונים אצלנו ועל כן חושבת שזו היתה הערה / הארה במקום.
הדרך לעשות זאת היא באמצעות בדיקת "הפניות עצמיות" (Self-refferals). אם מזוהות הפניות שכאלו, הרי שיש לנו בעיה ויש לבצע הגדרות מחדש.

בהקשר הזה "נינג'ת האנליטיקס" ציין את האתר SitesCanga עליו טרם שמעתי. מדובר בכלי שיכול לבצע בדיקת תקינות של קוד המעקב בגוגל אנליטיקס (לוודא שאכן הותקן כראוי). האתר מציע בדיקת חינם, אז בהחלט שווה להשתמש בו.

2. סגמנטציה – תוצאות מבחני A/B שלא מצביעות על הבדל בין 2 אופציות או יותר (השוואה בין דפי נחיתה למשל) לא בהכרח מעידה על כך שהחלופות שנבדקו זהות באפקטיביות שלהן. יש להעמיק ולבחון סגמנטציה, למשל ע"י מיקום גיאוגרפי של המשתמשים.
דניאל וייסברג סיכם זאת במשפט פטאלי אך חמוד:
Segment or Die.
בדוגמה שניתנה בהרצאה נמצא כי דף נחיתה מסוים הביא ליותר מכירות בישראל אך הן לא נספרו כי הן נעשו טלפונית בעוד המכירות באזורי גיאוגרפיים אחרים נעשו אונליין.

3. מודל המרה – המרה יכולה להיות הרבה דברים ולהגיע מלא מעט מקורות (קליק ראשון על מודעה, קליק אחרון, הפנייה מאפיליאט, כניסה ישירה לאתר וביצוע רכישה לאחר ביקורים קודמים וכולי). כיוון שכך, יש להחליט על מודל המרה ולדבוק בו.
הווה אומר להחליט, למשל, כי המרה = כל מי שנכנס מאתר
X לא משנה איזה מסלול הוא עבר לפני.

בהקשר הזה חשוב לציין כי KPI הוא קיצור של הצירוף Key Performance Indicators והכוונה היא לכל דבר שמגדיר בעצם את היעד (goal) שלנו, בין אם זו מכירה, יצירת קשר, הורדה של מוצר וכו'.

4. פוטנציאל גדילה – מעבר לערך ההמרה (conversion value) יש לחשוב גם על פוטנציאל הגדילה / החשיפה למוצר אותו מנסים לקדם. פוטנציאל גדילה מדבר על זיהוי מקורות היכולים להביא לרכישות / רווחים / לקוחות נוספים בעתיד. דבר זה מדגיש את החיפוש אחר נישות חדשות בין היתר ע"י חקרית הדמוגרפיה של היוזרים הקיימים במערכת (מאיפה הם בעולם, התנהגות הגלישה שלהם, מאפיינים טכניים כמו דפדפנים, רזולוצית מסך ועוד).

על SEO בעולם לוקאלי / סלולארי / אפליקטיבי

בהקשר הלוקאלי להלן כמה דברים שחשוב לזכור:

ברמת האתר

1. אם לעסק יש יותר מסניף אחד, כדאי ליצור דף תוכן לכל סניף.

2. יש לקשר site wide לדפי הסניפים השונים.

3. יש להוסיף לאתר "מפת אתר מקומית" – בדיוק כמו מפת האתר האקסמלית הרגילה שרובנו מכירים, יש מפת אתר מקומית, המונה את דפי הסניפים השונים באתר.
ליצירת מפה זו, ניתן להשתמש ב-GeoSitemap.xml או KML file.
חשוב לציין כי
יש ליצור קובץ KML לכל URL (= כתובת של דף סניף ספציפי) שכן קובץ ה-KML לא מקבל יותר מ-URL אחד בקובץ.

4. בלי קשר לציון כתובת העסק / הסניפים השונים לאורך האתר כולו, מלים רלוונטיות למיקום העסק הן משהו שכדאי לכלול בתוכן האתר.

ברמת הפלטפורמה המקומית
(
google places וחבריו ב*בינג, יאהו וכולי)

1. ציון של אתר הנמצא בקרבת העסק שלך, מעלה את הסיכויים להופיע בתוצאות המקומיות גם על חיפושים של אותו אתר ועל כן כדאי ביותר. מומלץ גם לקשר לאותו אתר.

2. מומלץ ביותר להגיע ל-100% השלמה של הרישום (למלא את כל הפרטים, החל בכתובת וכלה באמצעי תשלום, שעות פתיחה והוספת סרטוני וידיאו).

3. הופעה מקודמת – תמורת סכום סמלי בהחלט של סך הכל 25$ ההופעה של העסק בגוגל פלייסס יכולה להופיע בצורה בולטת יותר (ממורקרת בצהוב).

4. כדאי להירשם לכמה שיותר אתרי סקירה (דוגמת yelp, bizrate וכדומה) שכן ככל שיותר מקורות מזכירים את העסק שלך, הופעתו בחיפוש הלוקאלי תוצג גבוה יותר בדף התוצאות. בהקשר הזה בגוגל פלייסס יש היום את מה שנקרא HotPot – מודול המאפשר להעלות המלצות על עסקים לרבות ביצוע דירוג שלהם.

בהקשר הסלולארי:

1. יש ליצור מפת אתר מוביילית – Mobile XML.
2. יש להתאים את עיצוב האתר למגבלות הסלולארי.
3. יש לדאוג למהירות העלאה מינימלית של האתר בסלולארי.
4. כדי לגבור על בעיות
SEO היכולות לנבוע מהופעת אותו תוכן בכתובות דף שונות ו/או הופעת תוכן שונה באותה כתובת שף (דבר הנדרש מהתאמת האתר לסלולארי), יש להשתמש באותו תוכן ובאתר אחד:
one site, one content, different Dress.


בהקשר של אפליקציות לסלולארי

הדוגמה בהרצאה עסקה באופטימיזציה של אפליקציות לחנות האפליקציות של Apple:

1. כניסה לאינדקס של אפל דורשת תשלום ומותנית באישור המערכת.

2. יש לבצע מחקר מלים לשם הבנה מה אפל אוהבת לקדם אצלה מבחינת אפליקציות, ובמלים אחרות – אילו מונחים בולטים בקרב האפליקציות המובילות של אפל? באותו אופן יש לבדוק בלוגים שכותבים על הנושא כמו גם אתרים חברתיים כדגומת פייסבוק וטוויטר.

3. יש להשתמש במילות מפתח בשם האפליקציה.

4. כדאי לפנות ליוזרים ולבקש מהם לסקור ולדרג את האפליקציה.

5. יש לקשר לאפליקציה מאתר הבית של העסק, כמו גם מאפליקציות אחרות.

6. כדאי לעדכן את האפליקציה לעתים תכופות (אנשים נוטים להוריד את האפליקציות העדכניות ביותר).

לסיכום,
אם מפתיחת הפוסט משתמע טון נגטיבי-פולני-קנטרני, הרי שזה רק בגלל שהיו לי ציפיות גבוהות מהכנס. בסך הכל מברכת על כל כנס מקצועי בנושא קידום אתרים ושיווק במנועי חיפוש ומודה, גם אם יוצאת עם מעט הארות, הרי שזה גם משהו. ממליצה בחום לכל מי שמעולם לא היה ומתעניין בנושא!

המרדף אחר לינקים

מאת רוני קלבו

כל מקדם אתרים מכיר מקרוב את משולש הקידום הבסיסי – תוכן, קוד ולינקים. וכך, ברגע שצלע הקוד (הידידותי למנועי החיפוש, כמובן) הונחה וצלע התוכן (חופנת בחובה מילות מפתח חשובות, כמובן) כבר נושקת לה, מה שנותר הוא מה שאני רואה כאתגר שבאתגרים – השגת לינקים לאתר, הווה אומר – הצבעות איכותיות ועדיף כאלו שמשתמשות במלים שאנו חפצים ביקרן.

אם מדובר באתר חדש, רוב הסיכויים שנתחיל בלינקים חינמיים, דוגמת כאלו שניתן להשיג במיני אינדקסים (directories) חינמיים, פורומים, בלוגים, אתרי סימניות (bookmarking) ואתרים חברתיים למיניהם.

אחר-כך יש את השלב שחייבים להכניס את היד לכיס – אז מתחילים לפנות לאתרים מובילים בנישה בה אנו מתקיימים ולרכוש מהם קצת שטח פרסום (טקסטואלי, כמובן) כמו גם לפתח מיני אפליקציות לאתרים חברתיים, וידג'טים ושאר מבצעים והרפתקאות שאמורים לעורר באזז ועל כן להשיג לינקים באופן טבעי.

אבל מה קורה כשאין יותר מדי תקציב? 

בדיוק בנקודה הזו מתחיל הבלגן.
הרשת מלאה בפורומים ושאר אתרים שמציעים מגוון של שירותי בניית / מכירת לינקים. רק צריך למצוא אותם.
מה שכן, זה לא ממש נגמר שם. צריך לעבור על ההצעות, לברר כמה שיותר שמדובר באמת בלינק איכותי (= לינק מאתר שאינו ספאמי, שמדורג במקום טוב עד מעולה במנועי החיפוש, שאין אליו יותר מדי לינקים "זולים" ושהוא בעצמו לא מוציא יותר מדי לינקים כאלו ושהתוכן שבו מקורי / נעשה ע"י בן אנוש ולא איזו מוכנה אוטומטית שמקיאה תכנים לפי מילות מפתח), לפנות ל"ספסר הלינקים" לקבל פרטים נוספים, לעשות מיפוי נוסף ורק אחרי זה, בעזרת השם, אולי תשיגו לכם לינק שהאיכות שלו תתברר רק כמה שבועות אחרי…

 

להלן 2 מקורות להשגת לינקים לאלו מאתנו שרועים ב"שדות זרים" (קידום בזירה הבינלאומית, אתרים באנגלית ושאר שפות). לשניהם חובה להירשם כדי לקחת חלק בחגיגה, כאשר בדיגיטלפוינט אי אפשר לכתוב הודעות חדשות עד שצוברים מספיק רזומה באתר.

Fiverr

מה אנשים מוכנים לעשות ב-5$, שאלוהים ימחל.
יהיו מי שישלחו לכם רשימות של פורומים עם לינקים "נחשבים" (
dofollow), אחרים ימכרו לינקים באתרי edu או gov, יכתבו לכם מאמר ויפיצו אותו בעשרות דירקטוריז של מאמרים, יפתחו לכם חשבון בפייסבוק, יגישו את האתר שלכם לעשרות אתרי bookmarking וכן הלאה וכן הלאה,
ובמלים אחרות – לא רחוק היום שמישהו יציע לך לז#$% את אמא שלך ולכתוב על זה סיקור חיובי ברשת.

 

Digitalpoint – Link Sale Forum

בדיגיטלפוינט אנשים מציעים לך לינק ב-13$ לשנה מאיזה בלוג שתבחר ובלבד שתעלים עין שאלו לגמרי בלוגים ספאמיים, הווה אומר כל התוכן בהם אינו אלא תוכן אוטומטי חסר כל פשר. יש את אלו שמוכנים לסרסר את החתימה המלנקקת שלהם במיני פורומים ואלו שמוכנים לשים את האתר שלך בבלוגרול שלהם במחיר סמלי (רק לא אתרי הימורים ופורנו בבקשה, הם מוסיפים, כאילו גם למוסר מינימלי הוא בכל זאת מוסר).
בנוסף, תמיד יש את ההודי שמוכן למכור לך כמעט כל דבר וחושב שבאמת יש לו את כל הכל דבר הזה, אבל למעשה יש לו אתר אחד שעוסק במלא נושאים עם בקושי פייג'ראנק 0 או במקסימום כמה אתרים עלובים שכאלו
(אגב, בפרופיל שלו תמיד תהיה תמונה של איזה חתיך הורס שקשה להתעלם ממנו).
אבל אם יש לכם סבלנות, בסוף תמצאו את הלינק/ים המיוחל/ים והפייג'רנק והמיקומים בגוגל ובכלל יתקדמו בהתאם.

 

חוץ מהשניים האלו, יש כמובן עשרות אתרי פרילנס למיניהם בהם ניתן למצוא פרילנסים ממגוון ארצות (הווה אומר מגוון עלויות, חלקן מגוחכות ביותר בשל הפערים הכלכליים בשוק העולמי) שמציעים את יכולות בניית הלינקים שלהם לכל המרבה במחיר. יש את freelancer.com (שהיה פעם getafreelancer), SkillIQ (שהוא, אגב, בבעלות ישראלית, אז שווה לתת לו קדימות) ועוד רבים וטובים אחרים. פשוט תקלידו freelance בגוגל ותקבלו רשימה יפה ובהחלט מכובדת של מקורות ראויים.

 

 

קיצורים ומיני באזזוורדס שצריך לדעת כדי להסתדר בספירת הפורומים ואתרי הפרילנס השונים:
PR – דירוג דף (לפי גוגל) – Page Rank. תיאורטית (כי אף אחד לא מכיר באמת את האלוגריתם של גוגל, מה גם שהוא לא מספיק לעבור שינויים) דירוג הדף מושפע מכמות ואיכות הקישורים המפנים אליו. הדיבור היום הוא שפייג'רנק הוא כבר לא ממש גורם במשוואה ואפשר להתעלם ממנו, אבל רובינו ממשיכים לבחון אותו ולאמוד, בין היתר על ידו, את איכות הדף / האתר.
UV – מבקרים יחודיים (=לא כולל כאלו שחוזרים לאתר פעם שניה ומעלה) – Unique Visitors.
PM – הודעה אישית – Private Message. כשמישהו כותב בהודעה שלו PM me for more details הוא למעשה מבקש שתפנה אליו "באישי" ושם הוא ישלח לך את הפרטים החסרים (בד"כ כתובת האתר – URL – ממנו הוא מוכן לתת לך לינק).
PLS – קיצור למילה "בבקשה" – Please.

OBL – לינקים יוצאים – Outgoing Back Links.
Paypal – אמצעי שכיח להעברת כספים ברשת.
Sitewide Link – לינק שרץ בכל האתר (הווה אומר – הוא חלק מהטמפלט של האתר). בזמנו ללינק כזה היה המון משקל, אך לפני קרוב לחמש שנים הדברים השתנו, כך שהיום עדיף שיהיו לכם לינקים ממספר מקורות שונים מאשר אותה כמות לינקים מאותו אתר.

דומיינים, סב-דומיינים וניטור מוניטין בחסות גוגל

מאת רוני קלבו

יש לכם שם חברה שאתם מעוניינים למתג? תסתכלו על Ebay ותלמדו.
אפילו שיש להם תוכנית שותפים ומכאן שאלפי אפיליאטים מקדמים אותם ברחבי הרשת, לא פעם דרך שם המותג עצמו, הם עדיין הבעלים של השם שלהם בתוצאות החיפושלא דבר טריוויאלי כשלעצמו (ראו, למשל, את מצב שם החברה Paypal בתוצאות החיפוש של גוגל עולמי ותקדישו מבט מעמיק במה שקורה בתוצאה 7).

אז נכון שיש מאות אתרים שאפשר לנצל לשם קידום המוניטין שלכם ברשת (ע"ע אתרי reviews למיניהם, אתרים חברתיים כמו פייסבוק וטוויטר ו-linkedin , בלוג עסקי ועוד), אבל לפני שמפשילים שרוולים ומתחילים להזיע, יש משהו קטן שאתם יכולים לעשות ושיגזול מכם הרבה פחות זמן ומאמץ:
דומיינים וסב-דומיינים.

כאמור, אם נסתכל בדף התוצאות הראשון בגוגל עבור שם המותג ebay, אחרי החדשות הקשורות לחברה, נראה את התוצאות הבאות:

1. ebay.comTLD
2. ebay.co.au – דומיין בסיומת אוסטרלית
3. ebay.co.uk – דומיין בסיומת אנגלית
4.
motors.ebay.com – סב דומיין בנושא רכבים
5.
en.wikipedia.org/wiki/EBay – דף חברה בוויקיפדיה
6.
ebaypartnernetwork.com – דומיין אחר המוקדש לתוכנית השותפים
4. ebay.ca – דומין בסיומת קנדית
6.
ebay.ie – דומיין בסיומת אירלנדית
7.
my.ebay.com – סב דומיין
8.
hub.shop.ebay.com –סב דומיין בריבוע
9.
books.shop.ebay.com – סב דומיין בריבוע
10.
global.ebay.com – סב דומיין

סה"כ 6 דומיינים, 5 סב דומיינים (כולל סב-סב-דומיינים) ו-1 אתר חיצוני (ויקיפדיה).

היש נפלא מזה עבור ebay?
כל התוצאות בדף התוצאות הראשון – הדף הזה שכולם מדברים עליו ואומרים שרוב היוזרים לא מתקדמים ממנו לשום דף אחר – קשורות לחברה ישירות (= אתרים שבבעלותה), כאשר התוצאה היחידה שאינה דומיין של החברה היא של אתר סמכותי בעולם החיפוש (חברתנו היקרה ויקי).

ובמלים אחרות:
גם אם האתר שלכם לא מכוון למגוון קהלים בעולם (ועל כן אין צורך לרכוש שמות דומיין בשלל סיומות), תמיד תוכלו ליצור סב-דומיינים לאתר שלכם ובכך להגדיל את הסיכוי שלכם למלא את דף תוצאות החיפוש הראשון ב"חברים מהצד שלכם" בכל הנוגע לשם המותג שלכם.

בוער לכם להעיר הערות?
לחלוק דוגמאות דומות או אולי דווקא סותרות?
בשביל זה יש את החלק ההוא למטה, של התגובות…

גוגל קפאין לא ממכר במיוחד נכון להיום

מאת רוני קלבו

הדיבור האחרון בעולם החיפוש עוסק בהשקת גוגל קפאין – מנוע חיפוש לכאורה משודרג מבית גוגל.
הלכאורה הוא זמני בלבד, שכן רק ימים יגידו אם אכן מדובר במנוע משודרג עם יכולות מתקדמות יותר מבחינת מתן תוצאות חיפוש מדוייקות.

בבדיקה ראשונית, התוצאות לא שונות במיוחד אך אכן שונות במיקומים שלהן (ראה למשל את תוצאות החיפוש על המונח "קידום אתרים" בהן 10 התוצאות הראשונות דומות בשתי גרסאות המנוע להוציא את האתר kidumasakim.co.il המופיע רק בגוגל קפאין והאתר andor.co.il המופיע רק בתוצאות הרגילות).
מה שכן, שמתי לב כי בתחתית העמוד של גוגל קפאין יש פחות הצעות חיפוש (מה שנקרא "חיפושים קשורים") והן גם פחות מדוייקות, מה שמעמיד בסימן שאלה את רמת הדיוק של גרסת המנוע החדשה.

האם זה ישפיע על כל הנושא של קידום אתרים?
לעניות דעתי התשובה היא לא, או לפחות לא באופן משמעותי.

אם האלוגריתם השתנה או לא, בכל מקרה המטרה היא להביא לתוצאות חיפוש מדוייקות יותר וזה לא אמור לשנות לכל בעל אתר השואף להיות רלוונטי לקהל המשתמשים שלו.
מהפרספקטיבה שלי קידום אתרים הוא לא תורה שלפיה יש למלא אחר רשימת פעולות, שכן מעבר לקוד נקי, תגיות מטא וכדומה, בסופו של יום המטרה של מקדמי האתרים היא לדאוג שהאתר אותו הם מנסים לקדם יהיה רלוונטי וכיוון שכך כל מה שהוא צריך זה "לספק את הסחורה".

אם יהיה באתר תוכן שרק מנסה לדחוף מילות מפתח ולא תוכן איכותי או סרטי וידיאו שלא תורמים דבר לצופה ולמעשה קיימים רק כניסיון להשתרבב לתוצאות החיפוש – המשתמש לא יפיק מזה כל תועלת וימהר לצאת לחפש אתר רלוונטי יותר .

במלים אחרות:
מקדמי אתרים החושבים פחות על מנועי החיפוש ויותר על נקודת המבט והתועלת של המשתמש לא צריכים לדאוג משום שינוי של אלוגריתם כזה או אחר (אלא אם האלוגריתם מעוות מיסודו).
תחשבו כמו משתמשים, תחשבו שימושיות והכל יהיה בסדר.  🙂

כללים בסיסיים לבחירת חברת אחסון

מאת רוני קלבו

קניתם דומיין וכבר יש לכם אתר מעוצב עם תוכן? עכשיו רק צריך לאחסן אותו באיזה שהוא מקום ולהעלות אותו לאוויר.
הבעיה היא שכמה שזה נשמע טריוויאלי וכמה שרובינו נוטים לחשוב כי ברור שנלך על כל חבילת אחסון שהיא מספיק זולה ו/או פופולארית, המציאות מראה כי בחירת חברת אחסון אינה עניין של מה בכך.
להלן הדברים הבסיסיים שיש לקחת בחשבון בכל הנוגע לבחירת חברת אחסון:

מהירות והשפעה על מנועי חיפוש – אם אתם רוצים שהגלישה באתר שלכם תזרום באופן שוטף ומהיר (ואתם רוצים בזאת!), הרי שבראש ובראשונה כדאי שתבחרו בשרת הממוקם קרוב גיאוגרפית, מה גם שהדבר משפיע על הדירוג במנועים.
לשם כך באפשרותכם לבדוק את ה-IP של האחסון ע"י האתרים הבאים:
IP2location
DNSstuff.com

לאחר שמצאתם חברת אחסון עם שרת קרוב, כדאי לבדוק את ה-PR ודירוג האלקסה (alexa.com) של אתרים שונים המאוחסנים באותה חברת אחסון, כאשר ברור כיPR (דירוג דף = pagerank) גבוה ודירוג אלקסה נמוך זה מה שאנו שואפים למצוא..

שירות לקוחות הוא מדד נוסף שיש לקחת בחשבון, שכן חברת אחסון ללא שירות לקוחות עם מהירות תגובה גבוהה, זה כמו חתול בשק ללא חבל סוגר בקצה.

לאחר מכן, לשם ווידוא סופי, מבצעים חיפוש מידע על האחסון במנועי חיפוש (למשל על ידי הקלדת שמה של חברת האחסון + reviews).

חוץ מזה, כדאי כי האחסון יוכל לתמוך ביותר מדומיין אחד לשם צמצום עלויות ושאר בירוקרטיה.

רוצים להמליץ על חברת אחסון?
הרגישו חופשי לעשות זאת בתגובות מתחת.

טוויטר – ציוצים בשירות seo

מאת רוני קלבו

תמהים לדעת מה לטוויטר ול-seo?

 

אם אתם בעיניינים – בוודאי שמעתם על ה"שוס" החדש Twitter (טוויטר) ובעברית "ציוץ". ןאם לא – אז בקצרה- טוויטר זו פלטפורמה חברתית באמצעותה אתם יכולים לעדכן את חבריכם בכל רגע נתון על מעשיכם במינימום מילים וזמן – עד 140 תווים המהווים מכסימום 2 שורות של משפטים. הכל בקיצור – כמו במברק. (למי יש כוח ועצבים לקרוא על הגיגי נפש והשתפכויות בעידן של אינסטנט, זבנג וגמרנו?…)

על ההצלחה המופלאה של טוויטר יעידו הנתונים הבאים הלקוחים מdata from comscore: בפברואר האחרון גלשו ברשת 10 מיליון גולשים – מה שמהווה צמיחה של יותר מ700% בשנה אחת. בחודששים האחרונים הסתכם מספר הגולשים ב 5 מיליון!!! ובארה"ב היתה צמיחה של למעלה מ 1000% בשנה שחלפה.

 

מרבית הגולשים נחלקים שלתי קבוצות גדולות: גילאי 45 – 54 ו 25-34. הצעירים יותר, קבוצת הגיל 12 – 17 מהווים את הקבוצה הקטנה יותר. מעניין למה?

מה מחפשים הטוויטרים?

כל שעליכם לעשות הוא להעיף מבט בעמוד הבית של טוויטר. בעמודה הימנית מופיעים כל הנושאים הטרנדיים והשמות העכשוויים.

איך זה מתקשר לseo ?

אם אתם רוצים לקדם את האתר שלכם או אם אתם אנשי מקצוע מתחום קידום אתרים חשוב מאוד לדעת מה מעניין את בני האדם, מה הם חושבים ואומרים, מה מעסיק אותם וכו'. בטוויטר המידע הוא עדכני, מיידי, ועכשווי. אם פלוני מעוניין ומחפש בדיוק את מה שהאתר שלכם מספק – הרי זאת הזדמנות נהדרת ליצור מעורבות מיידית איתו. כך שפלטפורמה חברתית זו של טוויטר מהווה בעצם רשת עצומה ונרחבת של לקוחות פוטנציאליים! חשבתם על זה?…

אז קדימה, התחילו ל"צייץ"  ב twellow ובעקבות הציוצים נקווה שישגשגו גם העסקים…